סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מהי פגיעה בעבודה ומחלק אותה ל-2 קבוצות. האחת היא תאונת עבודה קלאסית אשר אירעה בפתאומיות לעובד תוך כדי עבודתו, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה בעוד שהשנייה הינה מחלת מקצוע.
במאמר זה ננתח פגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע/מיקרוטראומה, ננסה להבין כיצד ניתן לזהותה על ידי בחינת מספר מאפיינים .
לא כולם ערים לעובדה שיש להם את הזכות לתבוע פיצויי בגין מחלה אשר נגרמה להם כתוצאה מתנאי עבודתם במקום העבודה .
כאמור, ישנן מחלות אשר נגרמות לעובד במקום העבודה. על מנת שהמחלה תוגדר כמחלת מקצוע עליה להיות מנויה ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע ויש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה.
התקנות לחוק המוסד לביטוח הלאומי מגדירות רשימה סגורה של מחלות מקצוע כאשר ככל ויוכח כי העובד סובל לפחות מאחת מהן, אזי הוא יוכר כנפגע עבודה כתוצאה ממחלת מקצוע ויהא זכאי לממש את זכויותיו אל מול המוסד לביטוח הלאומי אשר יבואו ליד ביטוי בקבלת דמי פגיעה ו/או מענק חד פעמי ו/או קצבה חודשית לשארית חייו בהתאם לדרגת נכותו.
החוק מגדיר רשימה ארוכה של מחלות מקצוע אשר ניתן לסווג ל-4 קטגוריות:
- חשיפה כימית- עובדים אשר נחשפים לחומרים כימיים מסוכנים לרבות רעלים ודלקים, אשר עשויים להוביל לסרטן ומחלת הפרקינסון.
- חשיפה פיזיקאלית- עבודה עם מכשירים רוטטים אשר עשויה להוביל לבעיות מפרקים, מחלות שרירים, בעיות בגפיים ובעצבים. עבודה בסביבה רועשת אשר עשויה להוביל ללקות בשמיעה. חשיפה לאבק אסבסט אשר עשויה להוביל לבעיות בדרכי הנשימה.
- חשיפה פיזיולוגית- עבודות אשר כרוכות בפעילות פיזית, כמו למשל קלדנית אשר מבצעת תנועות חוזרות ונשנות על ידי הקלדה, דבר אשר עשוי להוביל לתסמונת CTS (תסמונת התעלה הקרפלית- דלקת כרונית של הגידים בידיים). רצף אשר עיקר עבודתו היא ישיבה על הברכיים מה שעשוי להוביל לשחיקת הסחוס ומחלת ברכיים.
- חשיפה ביולוגית-עובדים אשר עובדים בסביבת וירוסים וחיידקים, כמו אחיות, רופאים ועובדי מעבדה ועשויים להידבק במחלות זיהומיות.
זה המקום לציין כי, ככל והמחלה לא נמנית ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע, המוסד לביטוח לאומי לא מכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה ואז יש לתבוע פיצוי לפי תורת המיקרוטראומה.
העובדה כי לא כל מחלה הוגדרה כמחלת מקצוע, עוררה קושי ואי צדק לנפגעים אשר לקו במחלה שהעבודה גרמה באופן משמעותי להתפתחותה. למעשה לא היה ניתן לסווגה כתאונת עבודה, כך שנפגעים אלו הושארו מחוץ להגנת החוק לאור המצב הכירו בתי הדין לעבודה בנחיצותה של תורת המקרוטראומה שהינה התפתחות במשמעות המושג "תאונת עבודה".
אם כן, מיקרוטראומה נוצרת כתוצאה מתאונות זעירות רבות החוזרות ונשנות שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה עד שהצטברותן יחד הביאה בסופו של דבר לנזק גדול ולמחלה. אם כך, על מנת שהפגיעה או המחלה תוגדר כמיקרוטראומה יש לעמוד בשלושה כללים שלהלן:
- הוכחת התשתית העובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות.
- הוכחת חוות דעת רפואית הקובעת כי המקרה נכנס תחת גידרה של המיקרוטראומה.
- הוכחת קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות ובין העבודה.
על מנת להוכיח תשתית ראייתית למיקרוטראומה יש לבחון התקיימות התנאים שלהלן:
- רצף של תנועות – ככל שהפעולות רבות, מגוונות ומפוזרות במשך היום ולא מרוכזות – אין מדובר במיקרוטראומה.
- תאונות זעירות חוזרות ונשנות – יש להוכיח כי המחלה ממנה סובל הנפגע, הינה תולדה של תאונות זעירות, אשר נגרמה בשל תנועות/פעולות החוזרות ונשנות בעבודתו, ושכל אחת מהן תרמה את תרומתה להתהוות הנזק.
- תנועות זהות או דומות – התנועות צריכות להיות זהות או דומות במהותן.
- מקום מוגדר בגוף – יש להוכיח שהנפגע ביצע אותן תנועות/מאמצים פיזיים בזה אחר זה על מקום מוגדר בגוף.
ככל ואתם מזהים כי הנכם סובלים ממחלת מקצוע או ממקרוטראומה, זה הזמן לפנות לעו"ד המתמחה בתחום. ראוי להדגיש כי לעיתים לנפגע עצמו קשה להתנהל בגפו אל מול המוסד לביטוח לאומי שכן עסקינן בהליך סבוך בשל הבירוקרטיה הנערמת על כתפי הנפגע, על כן רצוי להיוועץ עם עו"ד יוליה שצ'ור המתמחה בתחום אשר יוכל לסייע למצות את מלוא הזכויות המגיעות לנפגע על פי דין.
